נוהל התאמות נגישות ושמישות במוצרים טכנולוגיים לספקים טכנולוגיים של משרד החינוך - ינואר 2021

4.1.1 מקור: ילקוט הפרסומים – משרד המשפטים, קובץ התקנות, חוברת מספר 7876.
לקריאה נוחה יותר של סימן ג שירותי האינטרנט.

4.1.2 ב-25.10.2017 נכנס לתוקף שינוי לתקנה 35 בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשע"ג 2013. לפיכך, תקנה 35 במתכונתה הקודמת אינה עוד בתוקף.

4.1.3 את התאמות הנגישות יש לבצע בהתאם לסימן ג' נגישות שירותי אינטרנט בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התאמות נגישות לשירות התשע"ג 2013 על שירותי אינטרנט המחויבים בסימן זה.

4.2.1 התקנים מספקים את המפרטים הטכניים שלפיהם יש לבצע התאמות נגישות בכלל ובשירותי אינטרנט ומסמכים דיגיטליים בפרט.

4.2.2 ת"י 5568 קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט המבוסס על מסמך הנחיותWCAG 2.0 (Web Content Accessibility Guidelines 2.0) לרמה AA.

4.2.3 ת"י 5568 חלק 2 נגישות מסמכים דיגיטליים של מכון התקנים הישראלי מבוסס אף הוא על אימוץ קריטריונים ישמים מתוך מסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA.

4.2.4 העקרונות, ההנחיות ובמקרים מסוימים הקריטריונים בתחום התאמות נגישות במוצרים דיגיטליים לאנשים עם מוגבלות, דומים וחופפים במסמכי סטנדרטים בינלאומיים. אופן המימוש משתנה בהתאם לסביבה הטכנולוגית ולטכניקות המימוש שמציעה כל אחת מסביבות הפיתוח ו/או סביבות טכנולוגיות ליצירה ולעריכה של תכנים, לרבות באפליקציות סלולר, במסמכים דיגיטליים, בלומדות ובתוכנות מחשב. 

4.2.5 דוגמה: מתן חלופה טקסטואלית לאלמנטים שאינם טקסטואליים.

4.2.5.1 קריטריון 1.1.1 העוסק במתן חלופה טקסטואלית לאלמנטים שאינם טקסטואליים, והמתייחס בעיקר למתן טקסט חלופי לתמונות, תמונות קישור וטיפול בתמונות קישוט, יהיה נכון ככלל בעבור סביבות טכנולוגיות שבהן קיימים תמונות, תמונות קישור ותמונות קישוט.

4.2.5.2 המימוש הטכנולוגי ישתנה בהתאם לסביבה הטכנולוגית שבה יש להגדיר טקסט חלופי לתמונות, תמונות קישור וטיפול בתמונות קישוט על ידי הוספת טקסט חלופי לתמונות, תמונות קישור והגדרת תמונות קישוט כך שלא יהיה צורך במתן טקסט חלופי לתמונות קישוט.

4.2.5.3 כך לגבי כל אחד מהקריטריונים להצלחה בת"י 5568 שאימץ כאמור את מסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה A ו-AA

4.2.6 לומדות, משחקים ותוכנות מחשב:

4.2.6.1 סימן ג נגישות שירותי אינטרנט, תקנה 35 אינה מחייבת ביצוע התאמות נגישות ללומדות, משחקים ותוכנות מחשב שהפעלתם מתבצעת דרך יישום עצמאי.

4.2.6.2 הנחיות השמישות חופפות לחלק מהנחיות הנגישות והן מהוות בסיס חשוב גם בהתאמות נגישות פרטניות – המתקבלות כבקשה של תלמיד, הורה, מורה ועובד עם מוגבלות. 

4.2.6.3 מוצרים מסוג לומדות, תוכנות מחשב ומשחקי מחשב שהם יישום עצמאי, יהיו חייבים בהתאמות נגישות רק אם הם משמשים את כלל מערכת החינוך ומוכרים ע"י משרד החינוך כיישום לכלל התלמידים, ההורים, העובדים ומשתמשים נוספים עם מוגבלות.

4.2.6.4 יישומים עצמאיים מסוג לומדות, תוכנות מחשב ומשחקי מחשב כאמור, שפותחו נקודתית עבור בית ספר מסוים ו/או עבור כיתה מסוימת ע"י מורים או יזמים פרטיים, יהיו מחויבים בהתאמות נגישות פרטניות להורה ולתלמיד – בבקשה מראש ובהליך התאמה פרטני לצורכי משתמש עם מוגבלות.

4.3.1 ב 30 ליולי 2018 נכנסו לתוקף תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), תשע"ח-2018 (חוברת מספר 8050 ברשומות משרד המשפטים)

4.3.2 בסעיף 2(ב), בתקנות האמורות כתוב כי "... משרד החינוך ינגיש שירותי חינוך שהוא מספק ישירות ובכלל זה מבחני בגרות, מבחנים ארציים וחומרי למידה שזכויות היוצרים עליהן של משרד החינוך;...:. כלומר, חובת ההנגשה היא גורפת ולא פרטנית, לרבות בשירותי אינטרנט שמספק משרד החינוך. 

4.3.3 בסעיף 58 מובהר כי אתרי אינטרנט בית ספריים ואתרי אינטרנט כיתתיים יונגשו בהתאם לת"י 5568, שהוא כאמור התקן הישראלי. 

4.3.4 כלומר, אתרי אינטרנט, יישומי אינטרנט ומוצרים טכנולוגיים ומתוקשבים נוספים יונגשו לבקשת הורה או תלמיד עם מוגבלות ובהתאם להנחיות נגישות ושמישות הרלוונטיות לסוג המוצר.

5.1.1 בפרק ההגדרות שבסימן ג' נגישות שירותי אינטרנט, שירות אינטרנט מוגדר כך: "... "שירות אינטרנט" – תכנים בכל תצורה (פורמט) ובכלל זה כתב (טקסט), מסמכים, תמונות או וידאו, המועברים על תשתית רשת האינטרנט והמוצגים למשתמש באמצעות אתרי אינטרנט, מסמכים או יישומים (אפליקציות), שנועדו לספק למשתמש שירות ציבורי או מידע על שירות כאמור"

5.1.2 לפיכך, התאמות הנגישות יחולו על כל אלה: 

• • אתרי אינטרנט ויישומי אינטרנט (Web Apps)
  • מדיה מבוססת זמן בהתאם לקריטריון 1.2.2 Captions (Prerecorded) במסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA
  • מסמכים דיגיטליים
  • ספרים דיגיטליים
  • אפליקציות סלולר

5.1.3 מוצרים טכנולוגיים החייבים בדרישות מינימום לשמישות (ראו נספח 1)

• • לומדות מחשב בהתקנה מקומית 
  • תוכנות מחשב בהתקנה מקומית
  • משחקי מחשב בהתקנה מקומית
  • חוויות מציאות מדומה

5.2.1 בהתאם לקריטריונים להצלחה במסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה A ולרמה AA.

5.2.2 לכל קריטריון וקריטריון במסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה A ולרמה AA יש סעיף המפנה לטכניקות מספקות המהוות את המינימום הנדרש.

5.2.3 אין לפעול לפי טכניקות מכשילות.

5.2.4 אין להטמיע טכנולוגיות בדמות תוספי נגישות או סרגלי נגישות.

5.3.1 החל מ-26.10.2017, כל סרטון חדש שעולה לשירות אינטרנט חדש או קיים חייב להיות עם כתוביות מסונכרנות בהתאם לקריטריון 1.2.2 במסמך הנחיות WCAG 2.0.   

5.3.2 הוספת כתוביות לדיבור המציגות בטקסט את המלל הנאמר.

5.3.3 הצגה בכתוביות של זיהוי שמות הדוברים, ככל שידועים ליוצר הסרטון.

5.3.4 אפקטים קוליים משמעותיים (החשובים להבנת הסיטואציה) – הצגה כתובה של התרחשויות קוליות משמעותיות (מוזיקת רקע, צלילי הצלחה או כישלון וכדומה). המטרה היא להמחיש לאדם עם מוגבלות בשמיעה את המתרחש בסצנות המלוות באפקטים קוליים.

5.3.5 הנחיות והמלצות נוספות ניתן למצוא ב נספח 3: הנחיות נגישות עבור תוכני וידאו.

5.5.1 דרישות גורפות: החל מ-26.10.2017 כל מסמך דיגיטלי חדש שעולה לאתר אינטרנט או יישום אינטרנט לרבות אפליקציות סלולר, חייב להיות מונגש. 

5.5.2 מסמכים ישנים יותר הכוללים טפסים המיועדים לקבלת שירות והסברים על אודות טפסים המיועדים לקבלת שירות שהוכנו החל מ-26.10.2015 אינם מחויבים בביצוע התאמות באופן גורף, אלא לבקשת אדם עם מוגבלות. 

5.5.3 מסמכים ישנים יותר שנוצרו לפני 26.10.2015, וככל שהמסמכים נדרשים לצורך קבלת מידע אודות שירות ציבורי ודרכי קבלתו, אין להפלות אדם עם מוגבלות בעת בקשה מראש ותוך זמן סביר.

5.5.4 הבהרות 

5.5.4.1 ליצרני תוכנה כאמור, יש מסמכי תיעוד, מדריכים וסרטונים המשמשים כאמצעים להדרכה והנחיית יוצרי תוכן כולל בתחומי הנגישות.

5.5.4.2 התאמות נגישות במסמכים דיגיטליים יש לבצע בהתאם לת"י 5568 חלק 2 נגישות מסמכים דיגיטליים של מכון התקנים הישראלי, אשר מבוסס אף הוא על אימוץ קריטריונים ישמים מתוך מסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA.

5.5.4.3 חברות תוכנה כגון אדובי, אפל, גוגל ומיקרוסופט מספקות כלים רבים ליצירת מסמכים דיגיטליים נגישים.

5.5.5 מסמכים דיגיטליים באזורים אישיים שלמשתמשים יש גישה אליהם באמצעות שם משתמש וסיסמה (ראו סעיף 35ו (1) (2) בפרק פטורים ודרישות מופחתות בשירות אינטרנט בתקנות נגישות השירות).

• עד ה-31.12.2021 אין חובה גורפת להתאמת נגישות במסמכים דיגיטליים.
• עם זאת, לבקשת אדם עם מוגבלות, יש לבצע התאמת נגישות במסמכים דיגיטליים תוך 14 יום מיום הגשת הבקשה להתאמת נגישות
• הדרך להגשת הבקשה, לרבות בטופס מקוון, תהייה נגישה.
• החל מינואר 2022 תהייה חובה גורפת להתאמת נגישות במסמכים דיגיטליים שנוצרו מתאריך זה ואילך.

1. מבוא

1.1 במשרד החינוך הוחלט שהמוצרים הטכנולוגיים בחינוך והיישומים המספקים שירות ציבורי או מידע על השירות הציבורי יעמדו בדרישות סף העוסקות בשמישות המוצרים. המטרה היא לתכנן יישומים שיאפשרו לאוכלוסיית היעד לצרוך את השירות תוך כדי שימוש אפקטיבי, יעיל ומספק. על היישום להיות ידידותי למשתמש, קל ללימוד ולתפעול באופן שיימנע, עד כמה שניתן, מהמשתמשים שגיאות חוזרות.

1.2 כללי שמישות רבים תואמים את הנחיות הנגישות במסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA, והם מחייבים הן את היישומים המספקים שירות ציבורי, הן מידע על אודות השירות והן את המוצרים עצמם.

2. כללי שמישות

2.1 היישום יהיה מותאם באופן מלא לסוגי הדפדפנים המובילים בשוק בגרסאותיהם המתקדמות, כגון Internet Explorer גרסה 11 ומעלה, Chrome בגרסתו העדכנית ביותר, Firefox בגרסתו העדכנית ביותר וכדומה. שימו לב שבעתיד הקרוב ייתכן שלא תהיה יותר תמיכה בדפדפן Internet Explorer ויש לתת את הדעת לדפדפן Microsoft Edge.

2.2 שימוש בטקסט חי (טקסט שאינו תמונה ו/או קובץ סרוק ו/או קובץ אנימטיבי)

2.3 שימוש בגופנים ממשפחת Sans-Serif (כגון Arial) לקריאת טקסט ממסך בגודל של 12 נקודות לפחות.

2.4 אפשרות להגדלת גודל תצוגת הטקסט עד לרמה של 200% לפחות, ללא פגיעה במידע ובפונקציונליות של המסך.

2.5 היררכיה ברורה לכותרות ראשיות ומשניות.

2.6 טקסט ברור לקישורים.

2.7 טקסט ברור לתמונות-קישור המשמשות לצורך העברה לאתר או לדף אחר או לביצוע פעולה.

2.8 תמונות שאינן תמונות קישור – יש לספק טקסט חלופי או להגדיר כתמונות קישוט ברקע.

2.9 ניגודיות ברורה בין צבע גופן התוכן לבין צבע הרקע.

2.10 אפשרות להפסיק/לעצור/להסתיר מסיחים, כגון מידע מהבהב, נע או נגלל.

2.11 ניווט ידידותי למשתמש באמצעות מקלדת באופן שיהיה ברור, עקבי ולוגי בהתאם לסדר הרכיבים המוצגים על המסך.

2.12 אין להטמיע טכנולוגיות בדמות תוספי נגישות או סרגלי נגישות.

2.13 טבלאות נתונים: מתן אפשרות לזהות כותרות עמודות בטבלאות נתונים ולנווט בטבלה באופן סדור. לדוגמה, ב-html נהוג להגדיר את המאפיין th לטבלאות נתונים. טכניקות מקבילות קיימות גם במוצרים טכנולוגיים אחרים.

2.14 תוויות לשדות להזנת נתונים כגון שדה להזנת שם פרטי ושם משפחה, צריך לוודא כי התווית הוויזואלית תהייה מחוץ לשדה – כך שתישאר ויזואלית גם בזמן הזנת הטקסט. כמו כן צריך לוודא כי התווית הוויזואלית תהייה מקושרת לפקד. אותו עיקרון חל גם לגבי פקדים כגון תיבות סימון וכפתורי רדיו.

2.15 במקרה שטופס מקוון כולל הודעות שגיאה, יש לספק מנגנון זיהוי שגיאה גם למשתמשי תוכנות קוראות מסך.

2.16 מילים שיש להן פנייה בלשון זכר ובלשון נקבה ייכתבו בלשון רבים. לדוגמה, במקום מוזמנים/ות, לכתוב מוזמנים. השימוש בסמל הלוכסן (/) או נקודה(.) מקשה מאוד על המסתייעים בתוכנות לסיוע בהקראה.
משרד החינוך קורא לכל בתי הספר והספקים לגלות הבנה לצורכי עובדי הוראה, תלמידים והורים עם מוגבלויות ומתוך הזדהות עם אוכלוסייה זו, להשתמש, ככל הניתן, בכל האמצעים המאפשרים נגישות טובה יותר של הסביבה והשירותים אותם הם מעמידים לרשותם.

Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0

מבנה כללי

1. ארבע עקרונות מנחים
•  Principle 1: Perceivable
• Principle 2: Operable
• Principle 3: Understandable
• Principle 4: Robust
2. תחת כל עיקרון מופיעים הנחיות כלליות.
   לדוגמה:

   Guideline 2.4: Provide ways to help users navigate, find content, and determine where they are.
3. כל הנחיה כוללת קריטריונים שהם למעשה החלק התקני במסמך הנחיות WCAG 2.0.
   לדוגמה: 2.4.1 Bypass Blocks: A mechanism is available to bypass blocks of content that are repeated on multiple Web pages. (Level A) 
• כל קריטריון ממוספר.
• תוכן הטקסט של הקריטריון משלב מונחים המופיעים כקישורים למיקום המתאים במילון המונחים.
• בסיום הקריטריון מופיעה בסוגריים רמת הנגישות של כל קריטריון.
4. הקריטריונים מאורגנים כך שקודם יופיעו קריטריונים ברמה A, לאחר מכן קריטריונים ברמה AA ולבסוף קריטריונים ברמה AAA.
5. במדינת ישראל, חייבים בקריטריונים ברמה A וברמה AA.
6. בסמוך לכל קריטריון מופיעים שני קישורים חשובים –
• קישור המפנה לדפי הסבר (למשל, Understanding 2.4.1)
• קישור המפנה לטכניקות מספקות Sufficient Techniques (למשל,How to Meet 2.4.1)

קריאת דפי הסבר וטכניקות מספקות

1. הערה: חלק זה אינו מתורגם עדיין לעברית
2. דפי ההסבר לכל קריטריון כוללים
•  Intent of this Success Criterion: מטרת הקריטריון
• Specific Benefits of Success Criterion: יתרונות ממוקדים ליישום מוצלח של הקריטריון
• Examples of Success Criterion: דוגמאות ליישום מוצלח של הקריטריון
• Related Resources: משאבי מידע קשורים
• Sufficient Techniques: טכניקות מספקות ליישום הקריטריון. זהו למעשה החלק החשוב ביותר למפתחים, למעצבים ולעורכי תוכן.
• Additional Techniques (Advisory): טכניקות נוספות מומלצות ליישום הקריטריון
• Common Failures for: שגיאות נפוצות ליישום לא נכון של הקריטריון
• Key Terms: מילות מפתח עבור תוכן העמוד

סעיף Sufficient Techniques טכניקות מספקות ליישום הקריטריון

• בחלק זה מופיעות טכניקות שונות ליישום קריטריון נתון.
• כל טכניקה מסומנת באות המייצגת את האות הראשונה במילה המתארת את קטגוריית הטכניקה. למשל האות G למילה General בקטגוריית טכניקות כלליות.
• כל טכניקת יישום מקושרת לדף ההסבר ויישום.
  כל דף הסבר של טכניקה מסוימת הוא חלק מסדרת טכניקות יישום של אותו תחום.

דוגמה: שימוש בכותרות

כותרות המזוהות על ידי תוכנות קוראות מסך הן אבן דרך מרכזית ביישום נגישות בדפי אינטרנט. אזכור כותרות מופיע במספר מקומות בקריטריונים בהנחיות WCAG 2.0.

• עיקרון 1 תפיסה, הנחיה 1.3 גמישות, קריטריון 1.3.1 מידע והקשרים
• עיקרון 2 תפעול, הנחיה 2.4 ניווט נוח, קריטריון 2.4.6 כותרות ותוויות: יש להשתמש בכותרות (headings) ותוויות (labels) כדי לתאר נושא או תכלית רמה AA. 
• עמוד הסבר וטכניקות יישום. במקרה הצורך, ניתן לקרוא את ההסברים וההבהרות ולאחר מכן להגיע לסעיף שנקרא Sufficient Techniques –
• G130: Providing descriptive headings
• G131: Providing descriptive labels

דפי הסבר של טכניקות מספקות ממוקדות

• דפי הסבר של טכניקות ממוקדות מיועדים יותר לצוותי פיתוח ומיישמים.
• הדוגמה של G130: Providing descriptive headings
• עמוד הסבר של טכניקה ממוקדת מורכב מהסעיפים הבאים:
• Important Information about Techniques: הבהרות לעניין יישום טכניקות
• Applicability: קריטריון להצלחה של הטכניקה הממוקדת
• Description: תיאור של מטרת הטכניקה ולאיזה צרכים ומטרות היא משמשת, לרבות צורכי נגישות של אנשים עם מוגבלות
• Examples: דוגמאות הכוללות, בין היתר, דוגמאות קוד
• Resources: משאבי מידע נוספים
• Tests: מה בודקים
• Procedure: הליך הבדיקה
• Expected Results: תוצאות מצופות

חשוב להבהיר כי היעדר מימוש של טכניקה זו אינה מעידה בהכרח כי טכניקה אחרת מקבילה אינה ממומשת, אלא רק שהטכניקה הספציפית הזו אינה ממומשת.

בהתאם לדרישות החוק, וכפי שנדרש במסגרת מכרז למידה מרחוק, כל חומרי הווידאו המופקים באמצעותכם עבור משרד החינוך צריכים להיות מונגשים על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תשנ"ח 1998), בהתאם למפורט בסימן ג' נגישות שירותי אינטרנט בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תשע"ג 2013) תקנה 35 ועדכונה
מ-26.10.2017 ובהתאם לתקנות 'נגישות פרטנית להורה ולתלמיד' שנכנסו לתוקף באוגוסט 2018.
החל מ-26.10.2017 לכל סרטון יש להוסיף כתוביות מסונכרנות בהתאם לקריטריון
1.2.2 Captions Prerecorded (A) במסמך הנחיות WCAG (גרסה 2.0)
הקריטריון 1.2.2 מדיה מוקלטת מראש (רמה : (A

1.2.2 - כתוביות (הקלטה מראש) (AA) (A בת״י 5568)

יש לספק כתוביות במדיה מסונכרנת לכל תוכן שמע מוקלט מראש, למעט במקרה שהמדיה היא חלופה לטקסט ומסומנת כך באופן ברור (רמה A), בת"י 5568 עבר לרמה AA.

המשמעות

הטמעת כתוביות מסונכרנות בשפה המדוברת בסרטון, כולל העברת קובצי המקור של הסרטון עם קובץ התמלול (SRT) וקבצים נוספים, אם ישנם (WORD ,MP3), על כל תוכני הווידאו המופקים באמצעותכם עבור משרד החינוך.

הכתוביות צריכות לכלול:

• כתוביות מסונכרנות המציגות באמצעות טקסט את המלל בסרטון באופן שיאפשר הבנה של הנאמר.
• זיהוי שמות הדוברים באמצעות טקסט.
• אפקטים קוליים משמעותיים - הצגה כתובה של התרחשויות קוליות משמעותיות החשובות להבנת הסיטואציה (מוזיקת רקע, צלילי הצלחה או כישלון וכדומה).
  הרעיון הוא שאדם עם לקות שמיעה או חירשות יוכל להבין את המתרחש בסצנות המלוות בצלילים.

הבהרות:

• קריטריון 1.2.2 מתייחס לכתוביות במדיה מוקלטת מראש, ואינו חל על מדיה המועברת בשידור חי. בשידור חי הכוונה לשידור המועבר במדיה דיגיטלית בזמן אמת, ובסיומו ההקלטה אינה עולה לאתר אינטרנט.
• אם ההקלטה תעלה לאינטרנט, ותהיה זמינה לכול, היא חייבת גם להיות מונגשת.